פסק-דין בתיק ת"א 167342-09

1.         זוהי תובענה על סך של 176,690 ש"ח שעניינה דרישה לתשלום פיצוי בגין טענה להפרת הסכם בין הצדדים.

רקע עובדתי

2.         התובע הינו יהלומן ואיש עסקים העוסק בתחום היהלומים בחוץ לארץ.

3.         הנתבע הינו יצרן ובעל מלטשה בתחום היהלומים.

4.         התובע רכש אבן מודל אשקרט לא מלוטשת מסוג 3.56 קארט בסך של 20,500$, וביקש להפיק רווח רב מליטושה ומכירתה לצד שלישי, ועל כן פנה לנתבע לשם ליטוש האבן והשניים התקשרו בשותפות שמטרתה הינה הפקת רווח ממכירת האבן המלוטשת  לצד שלישי במחיר מקסימאלי, ככל שניתן.

            (להלן: "האבן").

5.         לטענת התובע, הנתבע הפר את ההסכם בין הצדדים, אשר נכרת בעל פה, ונטל את האבן לעצמו. התנהגות הנתבע עולה, לעמדתו, כדי מרמה, גזל, הטעייה, עשיית עושר שלא במשפט על חשבון התובע ונגועה בחוסר תום לב בקיום חוזה.  

6.         כן טוען הוא כי הנתבע תקף אותו לעיני אנשים רבים, והתקיפה מהווה מעשה בגדר הפצת לשון הרע במשמעה בחוק איסור לשון הרע,   התשכ"ה - 1965 .

7.         מנגד, גורס הנתבע כי האבן לא נמכרה עד היום ושוויה רחוק מהשווי שהוערך על ידי התובע, וכי התובע נמנע מלשלם לו את שכר הטרחה בעבור ליטוש שלוש אבנים, ולפיכך רשאי היה לקזז סכום זה העולה על סכום האבן. עוד, הוסיף, כי רכש את האבן מן התובע במיטב כספו והאחרון קיבל את מלוא התמורה עבורה.

ראיות התובע

8.         התובע העיד בתצהירו ת/2 כי במועדים הרלוונטים לתביעה התקשר עם הנתבע בשותפות להפקת רווחים מליטוש האבן וממכירתה.  לדבריו, מדובר באבן בעלת פוטניצאל רב והוא ידע כי בידיו הזדמנות נדירה להפקת רווח רב על ידי תיקונה ומכירתה לצד שלישי.

9.         לדבריו, הציג את האבן בפני הנתבע ומסר לו כי ישתף אותו ברווחים ממכירת האבן בתנאי שהוא זה שישא בעלות האבן ובליטושה, והנתבע הסכים להצעה.

10.      התובע סומך טענותיו על תמליל שיחה שנערך בינו לבין הנתבע וכן על הודעת טקסט שנשלחה על ידי הנתבע לטלפון הסלולארי שלו.

            (ראה: נספחים 3 ו-4 לת/2).

11.      עוד, העיד, כי לאחר שהנתבע סיים את ליטוש האבן, נטל הוא אותה להערכת גמולוג, אשר יבחן את טיבה בפרמטרים של משקל, צבע, ניקיון, וזה העריך את שווי האבן טרם שיווקה בסך של 60,000$.

            (ראה: נספח 5 לת/2).

12.      הנתבע הודיע לו כי יש לו לקוח פוטנציאלי לרכישת האבן וביקש ממנו כי יעביר את האבן למשמרתו על מנת שיוכל להציגה בפניו. התובע הסכים, אולם כאשר הופיע למחרת במשרדי הנתבע והתעניין בגורל הפגישה הודיע לו האחרון כי הקונה לא הגיע לפגישה.

13.      לאור זאת, ביקש הוא את האבן מהנתבע בחזרה על מנת שיוכל להציגה בפני קונה אחר, ברם, הנתבע, להפתעתו, מיאן והודיע לו כי האבן שייכת לו וכי מבחינתו לא מגיע לו כל חלק ברווחים ממכירתה.

14.      כמו כן, הודיע לו הנתבע כי הוא יקבל את חלקו ברווח ממכירת האבן בדמות קיזוז משכר העבודה המגיע לו מעבודת ליטוש אחרת שביצע הוא עבורו, וזאת באופן חד צדדי וללא הסכמתו.